עדה יונת (Ada Yonath)

עדה יונת (Ada Yonath) זוכה פרס וולף בכימיה - 2006
עדה יונת (Ada Yonath)

פרס וולף בכימיה לשנת תשס'ז-2006/7



ועדת פרס וולף בכימיה לשנת תשס'ז-2006/7 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשני מדענים:

עדה יונת, (Ada Yonath)
1939, ישראל
מכון ויצמן למדע
רחובות, ישראל


ג´ורג´ פהר (George Feher)
1925, צ'כוסלובקיה
אוניברסיטת קליפורניה בסן דיאגו
לה-הויה, קליפורניה, ארה'ב

על התגליות המזהירות של המנגנון הריבוזומי ליצירת קשרים פפטידיים ושל התהליכים הבסיסיים מונחי-האור בפוטוסינתזה.

עבודתם של שני המדענים הולידה תמונה כוללנית של מנגנונים ביולוגיים בסיסיים. עדה יונת הייתה הראשונה שקבעה, בניגוד לכל הציפיות, את מבנה הריבוזום, המנגנון הגדול של סינתזת פרוטאינים בתא החי. ג´ורג´ פהר היה חלוץ הגילוי של הקשר בין המבנה לתפקוד במרכז ריאקציה של הפוטוסינתזה מהסוג הפשוט ביותר, וכך חשף את העקרונות הבסיסיים של המרת אנרגית האור בביולוגיה.

פרופסור עדה יונת
הריבוזום הוא המכשיר האוניברסלי, המורכב ורב-הדלטונים, לתרגום הקוד הגנטי ליצירת פרוטאינים. ההתעניינות שגברה לאחרונה במבנים ריבוזומיים בקרב הקהילה הקריסטלוגרפית קרתה בעיקר הודות לעדה יונת, שבאופן בלעדי, ובמו-ידיה, ייסדה את הקריסטלוגרפיה הריבוזומית לפני יותר משני עשורי-שנים. אחרים לא העלו כלל על דעתם שהדבר אפשרי. אף-על-פי-כן, בכך שדחפה את הקריסטלוגרפיה עד קצה גבולה, הראתה שהקריסטלוגרפיה הריבוזומית היא בגדר האפשר, וכך שכנעה קבוצות מחקר מובילות לחזור על ניסוייה. כל אותה עת, היא הייתה הכוח המניע, בכל השלבים של קביעת המבנה, ותרמה חידושים מתודולוגיים בסיסיים שהשפעתם ניכרת בכל התחום של הביולוגיה המבנית.

הישגיה של עדה יונת בקריסטלוגרפיה של הפרוטאינים התבססו על השימוש בשיטות עדכניות של הביו-קריסטלוגרפיה האולטרה-קרה – שיטות שמזערו עד למינימום את הרגישות של הגביש הריבוזומי לקרינה. יכולתה של עדה יונת, התמדתה, כישוריה והעזתה לתקוף בעיות, שנראו לכאורה בלתי-פתירות, אפשרו לה לפתח גישות ניסוייות ומושגיות שאומצו אחרי-כן על-ידי הקהילה המדעית כולה.

עדה יונת הייתה הראשונה שגילתה את המנגנון הריבוזומי השלם המוביל ליצירת פרוטאינים. אולם למאמץ זה של עדה יונת נודעות גם השלכות שימושיות, שכן חשף את מנגנוני ההתבייתות של חומרים אנטיביוטיים לעבר המכלול הריבוזומי. היא הייתה הראשונה והיחידה, שבתוך פרק-זמן קצר להפליא, קבעה את המבנה של יותר מתריסר תרכיבים אנטיביוטיים שונים, גילתה את אתרי הקישור שבין הריבוזומים לחומרים האנטיביוטיים ברמה המולקולרית, וסיפקה תובנה על אודות הסלקטיביות האנטיביוטית.

עבודתה של עדה יונת סוללת את הדרך לטיפול בבעיות יסודיות של פעילות סמים, וההתנגדות להם, וכך נוגעת בבעיות מרכזיות ברפואה.

פרופסור ג´ורג´ פהר
תרומותיו המזהירות למדע מבוססות על שני נושאים חוזרים ונשנים, העוסקים בפיתוח מכשירים ספקטרוסקופים חדשניים ומהפכניים מחד, ובמציאת שימושים להם – ולענייננו כאן, בתחומי הביוכימיה והביופיזיקה מאידך.

המצאתו של ג´ורג´ פהר הקרויה 'תהודה כפולה אלקטרונית-גרעינית' (ENDOR), שהנה דוגמה אחת מכלל השיטות שהמציא, פתחה תחום נרחב של שימושים, שגודל היקפו העצום נחשף רק במהלך הזמן. שיטה זאת מאפשרת לקבל מידע מפורט על המבנה, הן של חומרים רב-גבישיים והן של חומרים אמורפיים. תודות לסגולות הללו, הפכה ENDOR לנכס יקר בחקר מערכות ביולוגיות בעלות מוקדים פארא-מגנטיים.

אף שקיומו של 'מרכז ריאקציה' בפוטוסינתזה נחשד כבר ב-1952, אופיו האמיתי הובהר רק על-ידי הדור הבא של מדענים מרחבי העולם. ג´ורג´ פהר היה הראשון שזיהה את רצף החומצות האמיניות בפרוטאין של ממברנה, וסלל שלבים חיוניים בהתפתחויות שהובילו להבנה המפורטת העכשווית של מרכז הריאקציה, ובכללו המבנה שלו. עבודתו המרשימה של ג´ורג´ פהר על הפוטוסינתזה התבססה על דמיונו החי, יוצא-הדופן, ועל המשמעת המתמדת שכפה על עצמו כדי להגיע, באופן מבריק ושיטתי, לשליטה בביוכימיה שביסוד העבודה. מעלות אלו אפשרו לו לראות במורכבות הבעיות הקשורות בתהליכים הראשוניים של המרת האנרגיה הפוטוסינטתית במלוא היקפם, שלא כמומחים הרבים שנטו להתמקד בחלקים בודדים של המכלול.

התובנה, שנוצרה אודות המבנה והמנגנון של הפרדת המטען במרכז הריאקציה, חשפה את העקרונות שעליהם מבוססת האופטימיזציה של המרת אנרגית האור בביולוגיה. על כן עבודתו של ג´ורג´ פהר חיונית כבסיס להרכבה של ממירי אנרגיה מולקולריים, סינתטיים וסינתטיים-למחצה, העשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת בעולמנו צמא האנרגיה.