לסלו לובאס (Laszlo Lovasz)

לסלו לובאס (Laszlo Lovasz) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1999
לסלו לובאס (Laszlo Lovasz)

פרס וולף במתמטיקה תשנ'ט- 1999

ועדת פרס וולף במתמטיקה לשנת תשנ'ט - 1999 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשניים:

לסלו לובאס (Laszlo Lovasz)
1948, הונגריה
אוניברסיטת ייל
ניו הייבן, ארה'ב
ואוניברסיטת אוטווס
בודפשט, הונגריה


על תרומותיו היוצאות מהכלל לקומבינטוריקה, למדעי המחשב העיוניים ולאופטימיזציה קומבינטורית.

אליאס מ´ שטיין (Elias M. Stein)
1931, בלגיה
אוניברסיטת פרינסטון
פרינסטון, ניו ג´רסי, ארה'ב

על תרומותיו לאנליזת פוריה (Fourier) הקלאסית והאוקלידית ועל השפעתו היוצאת מהכלל, באמצעות הוראתו וכתיבתו הבהירה, על דורות חדשים של אנליטיקאים.

פרופסור לסלו לובאס השיג תוצאות מפלסות דרך במתמטיקה הבדידה, שהיו להן שימושים משמעותיים ביותר בשטחים אחרים של מתמטיקה עיונית ושימושית ובמדעי המחשב. הוא פתר מספר בעיות בולטות וביניהן השערת הגרף המושלם, השערת קנסר (Kneser) וקביעת קיבול שנון (Shannon) של המחומש, וזאת ע'י הכנסת שיטות מתמטיות הנשענות על טכניקות גאומטריות, פוליהדרליות וטופולוגיות. לכל רעיונותיו האלגוריתמיים, הכוללים את השימוש בשיטת האליפסואיד באופטימיזציה קומבינטורית, את אלגוריתם רדוקצית הסריג הבסיסי, את אלגוריתם הזוגיות המטרואידי ותהליכים משופרים לחישובי נפח, הייתה השפעה עמוקה על מדעי המחשב העיוניים. כמו כן תרם לובאס לאפיון PCP של NP ולקשר בינו לבין קושי הקירוב. ה -'Local Lemma' שלו היא אחת התוצאות המוקדמות העיקריות בפיתוח השיטה ההסתברותית. ספריו המקיפים והרצאותיו המרתקות עוררו מחקר מתמטי ברחבי העולם.

פרופסור אליאס מ´ שטיין תרם תרומות בסיסיות לאנליזה המתמטית במבנה הרחב ביותר. הוא פיתח (במשותף עם גידו וייס וצ´רלס פפרמן) את תורת מרחבי הרדי (Hardy) בכמה משתנים מרוכבים, במיוחד שם דגש על תפקיד הדואליות בין מרחבי הרדי לבין מרחבי BMO, שהוגדרו קודם לכן ע'י פריץ ג´והן ולואיס נירנברג.
בתורת ההצגות של חבורות לי (Lie) גילה, במשותף עם ר´ קונצה (R. Kunze), את מה שמכונה 'תופעת קונצה-שטיין' , הנחשבת היום כקלסית, בדבר קיום משפחות מסוימות של הצגת אוניטריות של החבורה (R,2)SL. הוא תרם תרומה מעמיקה לבעיית לגבי מספר משתנים מרוכבים. הוא אחד מיוצרי אנליזת פוריה האוקלידית ועיצב את האנליזה הקלסית ע'י הכרתו בתפקידם של אינטגרלים סינגולריים, התמרות רדון (Radon) ואופרטורים מקסימליים המתקבלים ע'י אינטגרציה במרחבים אוקלידיים על יריעות בממד נמוך יותר.
בהירות המונוגרפיות שכתב והתרומות של תלמידיו הבולטים הרבים השפיעו עמוקות על ההתפתחות בשדה האנליזה המתמטית.