אנדרו ג' ויילס (Andrew J. Wiles)

אנדרו ג' ויילס (Andrew J. Wiles) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1995
אנדרו ג' ויילס (Andrew J. Wiles)

פרס וולף במתמטיקה לשנת תשנ'ו- 1995/6


ועדת פרם וולף במתמטיקה לשנת תשנ'ו- 1995/6 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשניים:


אנדרו ג´ ויילס (Andrew J. Wiles)
1953, בריטניה
אוניברסיטת פרינסטון
פרינסטון, ניו ג´רסי, ארה'ב


על תרומות מזהירות לתורת המספרים ולשטחים קרובים, קידום משמעותי לגבי השערות בסיסיות ועל יישובו של המשפט האחרון של פרמה (Fermat).


רוברט לאנגלאנדס(Robert P. Langlands)
1936 קנדה
המכון ללימודים מתקדמים
פרינסטון, ניו ג´רסי, ארה'ב

על עבודתו מפלסת הנתיבות ותובנתו היוצאת מגדר הרגיל בשטחי תורת המספרים, תבניות אוטומורפיות והצגות של חבורות.


לאנגלאנדס וויילס חולקים את פרס וולף על מחקרם שפתח שטחים חדשים בתורת המספרים המודרנית והוביל לפתרון בעיות הפתוחות זה זמן רב וכן להגדרת כיוונים חדשים חשובים.

פרופסור רובדט לאנגלאנדס עיצב את התורה המודרנית של תבניות אוטומורפיות, כולל עבודות חלוציות בטורי איינשטיין, הצגות של חבורות, פומקציות-L והשערות ארטין, עקרון הפונקטוריאלי והניסוח של 'תוכנית-לאנגלאנדס' מרחיקת הלכת. תרומותיו ותובנותיו מספקות בסיס והשראה לחוקרי ההווה והעתיד בשטחים אלה.

פרופסור אנדרו ג´ ויילס תרם תרומות מזהירות לפתרון בעיות בסיסיות הפתוחות זמן רב בתורת המספרים, באמצעות שיטות חדשניות ומעמיקות שהנהיג. הבעיות שטיפל בהן בעצמו ובמשותף עם אחרים כוללות את השערות בירץ´ וסווינרטון-דייאר, ההשערה העיקרית של תורת איוואסאווה והשערת שימורה-טאניאמה-וייל. עבודתו הגיעה לשיאה בהוכחת 'המשפט האחרון של פרמה'. לזכות בעיה זו אפשר לזקוף עיצוב חלק גדול מתורת המספרים במאתיים השנים האחרונות.