סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg)

סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1986
סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg)

פרס וולף במתמטיקה לשנת תשמ'ו-1986

ועדת פרס וולף במתמטיקה לשנת תשמ'ו-1986 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשני מתמטיקאים:

סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg)
1913-1998, פולין -ארה"ב
אוניברסיטת קולומביה
ניו-יורק, ארה'ב


על מחקריו הבסיסיים בטופולוגיה אלגברית ואלגברה הומולוגית.

אטלה סלברג (Atle Selberg)
1917-2007, נורבגיה - ארה"ב
המכון ללימודים מתקדמים
פרינסטון, ניו-ג´רסי, ארה'ב

על עבודותיו המעמיקות והמקוריות בתורת מספרים ועל חבורות בדידות ותבניות אוטומורפיות.

פעילותו המתמטית הראשונית של פרופסור סמואל איילבברג הייתה במסגרת האסכולה הפולנית, שעסקה בשעתה בטופולוגיה קבוצתית ומאז הוסיף איילנברג תרומות בסיסיות לטופולוגיה אלגברית. בין תרומותיו היחידיות בפוריותן יש לציין את הישגיו בתורת המכשולים וביצירת תורת ההומולוגיה הסינגולרית. מחקרו על הקשרים בין הומולוגיה והומוטופיה מהווה תשתית בת קיימא. איילנברג היה אחד מיוצרי הקוהומולוגיה של חבורות ושל האלגברות של לי (Lee), בעצם של האלגברה ההומולוגית. לכל אחד מנושאים אלה יש יישומים רבים. עבודתו הייתה מרכזית להתפתחויות במספר שטחים חשובים של המתמטיקה המודרנית.

באחת מעבודותיו הראשונות הוכיח פרופסור אטלה סלברג שלאפסים של פונקצית זטא של רימן יש צפיפות חיובית של הקו הקריטי. סלברג הגה ופיתח את שיטת הנפה הכללית וזו הפכה להיות מכשיר בסיסי בתורת המספרים האנליטית. רעיונותיו ביחס לנפות הובילו אותו ל'נוסחת סלברג' המפורסמת המהווה בסיס להוכחה האלמנטרית למשפט המספרים הראשוניים. סלברג גילה את נוסחת העיקבה הנושאת את שמו. ממנה צמחה הפריה הדדית חדשה בין תורת ההצגות של חבורות ותורת המספרים. הוא יזם את חקר האריתמטיות של שריגים. תרומותיו הן כה רבות ועמוקות, עד כי שמו כבר הפך להיות חלק מההיסטוריה של המתמטיקה.