הנרי קארטאן (Henri Cartan)

הנרי קארטאן (Henri Cartan) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1980
הנרי קארטאן (Henri Cartan)

פרס וולף במתמטיקה לשנת תש'מ- 1980


ועדת הפרס לשנת תש'מ- 1980 החליטה פה אחד להעניקו לשני מתמטיקאים:

הנרי קארטאן (Henri Cartan)
1904-2008, צרפת
אוניברסיטת פריס
פריס, צרפת


על עבודה חלוצית בטופולוגיה אלגברית, במשתנים מורכבים, באלגברה הומולוגית ועל מנהיגות בעלת שאר רוח של דור שלם של מתמטיקאים.

אנדריי נ´ קולמוגורוב (Andrei N. Kolmogorov)
1903-1987, בריה"מ
האוניברסיטה של מוסקווה
מוסקווה, ברית-המועצות

על גילויים מקוריים ומרחיקי לכת ב'ניתוח פוריה'. בתורת ההסתברות, בתורה הארגודית ובמערכות דינמיות.

שני המתמטיקאים האלה ראויים לציון בשל גיוון נושאי התעניינותם, וכן עומק התוצאות, שהשיגו בתחומי המתמטיקה השונים שבהם היו פעילים. נושאי התעניינותם השלימו זה את זה, ויחד 'מכסים' כמעט את כל שטחי המתמטיקה.

פרופסור הנרי קארטאן החל את הקריירה בעיסוקו במשתנים מורכבים אחדים כאשר, עם אוקה ועם תולן הניח את היסוד לתורה הכללית, כשבשיא, הגיע לאפיון תחומים של ההולומורפיה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם, במשך כ-15 שנה, הנהיג קארטאן את הסמינר המפורסם שנקרא על שמו 'סמינר קארטאן', שמשך אליו מתמטיקאים מכל רחבי תבל. בסמינר זה פנה גם לטופולוגיה אלגבראית ותוך זמן קצר הפך את הסמינר למרכז העולמי של החידושים בשטח זה. השיטות החדשות של קארטאן ואחרים היוו בסיס לענף חדש לחלוטין במתמטיקה – היא האלגברה ההומולוגית, שהתפתחה מעבר לכל הציפיות. בנוסף לכך תרם קארטאן לתיאוריות שונות כגון תורת הפוטנציה וניתוח הרמוני. הוא נמנה בין האבות המייסדים של חוגי בורבאקי של המתמטיקאים הצרפתיים, אשר ללא ספק עיצב את דמות מדע המתמטיקה של היום והטביע עליו את חתמו.

עבודתו של פרופסור אנדריי נ´ קולמוגורוב מאופיינת מעל לכל בעוצמה רבה. אחד מהישגו הראשונים היה בכך שנתן דוגמה של פונקציות 1 L שסדרת הפוריה שלה בלתי מתכנסת בכל מקום. ועוד, חוק קולמוגורוב-סליבסטרוב נחשב שנים רבות כתוצאה המעמיקה ביותר בנושא ההתכנסות של סדרות פוריה של פונקציות L2 עם זאת, עבודתו בתורת ההסתברות היא אשר יצרה לו מוניטין בלתי-מעורערים. בשנת 1933 כתב ספר על יסודות תורת ההסתברות, אשר זו הפעם הראשונה – השתית את תורת ההסתברות על קרקע מוצקת ממש, כמו שאר פרקי המתמטיקה. מאוחר יותר הכניס לתחום זה את המושג הקריטי של אנטרופיה, שאפשר את פתרון הבעיה המפורסמת של האיזומורפיזם של תזוזות ברנולי. בעיקרו של דבר החייה בכך את כל התחום של התורה הארגודית.
נושאי התעניינותו הכלליים: לוגיקה, תורת הקירובים ותורת המשתנים הממשיים, לבד מנושאים אחרים. במיוחד ראויה לציון השפעתו המרובה על תלמידיו.