אנדרה וייל (Andre Weil)

אנדרה וייל (Andre Weil) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1979
אנדרה וייל (Andre Weil)

top2

פרס וולף במתמטיקה לשנת תשל'ט- 1979

ועדת הפרס במתמטיקה לשנת תשל'ט - 1979 החליטה פה אחד להעניקו לשני מדענים:

אנדרה וייל (Andre Weil)
1906-1998, צרפת-ארה"ב
המכון ללימודים מתקדמים
פרינסטון, ניו-ג´רסי, ארה'ב

על היישום רב ההשראה של הגיאומטריה האלגברית לתורת המספרים.


ז´אן לריי (Jean Leray)
1906-1998, צרפת
קולג´ דה פראנס
פריס, צרפת

על עבודה חלוצית בחקר התפתחותן ויישומן של השיטות הטופולוגיות לחקר המשוואות הדיפרנציאליות.


בין תרומותיו העיקריות של פרופסור ז´אן לריי כלולים מחקרו על משוואות מכניקה נזילה, השימוש שעשה בשיטות טופולוגיות לגבי בעיות אנליטיות, פיתוחן של טכניקות חדשות לחלוטין, שהביאו למפנה כללי בטופולוגיה האלגברית, ובזאת מחקר חשוב ביותר על התיאוריה של משוואות דיפרנציליות היפרבוליות.
הוא נמנה על חברי האקדמיות למדעים של פאריס, בלגיה, ארצות הברית, ברית המועצות, איטליה, פולין ועוד וכן הינו דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטאות רבות. יצירתו מצטיינת הן בהיקפה הבלתי רגיל, מהמופשט ביותר שבמתמטיקה, שבו גילה לריי עצמו מכשירים מופשטים כלליים בתכלית עד ליישומים המוחשיים ביותר, והן באחידות מופלאה. כל התפיסות והשיטות החדשות מיושמות לבעיות הספציפיות ורבות האתגר של המדע בימינו.

פרופסור אנדרה וייל הרים תרומה חשובה בתחומי האנליזה ההרמונית, הגיאומטריה הדיפרנציאלית והאספקטים של תיאוריית הקבוצה של ליי; אולם הישגו הבולט ביותר היה בפיתוח הגיאומטריה האלגברית ויישומה לבעיות החשובות בתיאוריית המספרים.

משנת 1957 הוא מכהן כפרופסור במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ומצטיין בעבודה מדעית עתירת הישגים. בקרב בני דורו בולט ייחודו בצירוף נפלא של מקוריות ויצירתיות עם ידע אנציקלופדי והבנה עמוקה ברוב תחומי המתמטיקה בת זמננו. יתר על כן, כוחו גדול במתמטיקה הקלאסית, בראייתו ההיסטורית ובפרספקטיבה שלו – במיוחד בתחום תורת המספרים – אין דומה לו בין המתמטיקאים כיום.