ריקארדו ג'אקוני (Riccardo Giacconi)

ריקארדו ג'אקוני (Riccardo Giacconi) זוכה פרס וולף בפיזיקה - 1987
ריקארדו ג'אקוני (Riccardo Giacconi)

פרס וולף בפיסיקה לשנת תשמ"ז-1987 

 

ריקארדו ג´אקוני (Riccardo Giacconi)
המכון למדע טלסקופיית החלל
ואוניברסיטת ג´ונס הופקינס
בלטימור, מרילנד, ארה'ב


על גילוי מקורות קרינת-X חוץ סולריים ופענוח התהליכים הפיסקליים שביסודם.

ברונו ב´ רוסי (Bruno B. Rossi)
המכון הטכנולוגי של מסצ´וסטס
קמברידג´, מסצ´וסטס, ארה'ב

הרברט פרידמן (Herbert Friedman)
מעבדות המחקר של צי ארה'ב
וושינגטון, די.סי., ארה'ב

על תרומתו החלוצית למחקר קרינת-X סולרית.



פרידמן, רוסי וג´יאקוני מוכרים ברחבי העולם כחלוצי תורת האסטרופיסיקה של קרינת-א, שטח חדש של מדעי האסטרונומיה שהפך למקור פורה של תגליות יסודיות והבנה פיסיקלית מעמיקה של תהליכים עתירי אנרגיה ביקום. לעבודתם נודעה השפעה עצומה על כל שטחי המחקר האסטרונומי, החל בחקר השמש וכוכבים מכל הסוגים ודרגות בהירות, וכלה בחקר התווך הבין-כוכבי, הגלקסיות, צברי הגלקסיות והקוייזרים הרחוקים. בתבונתם היוצאת מן הכלל, בכושר המצאתם הטכני ובמנהיגותם האמיצה הביאו לצמיחתה של אסטרונומית קרינת-X משלביה המוקדמים של חיפוש ותהייה בשנות החמישים והשישים של המאה לרמה הגבוהה הנוכחית של מחקר פורה. כל הסוכנויות לחקר החלל מפתחות עתה מתקני לוויינים חשובים לתצפית בקרינת-X שימלאו תפקיד חיוני במדע האסטרונומיה העתידי.

ד'ר הרברט פרידמן השתמש בסוג חדיש של מוני פוטונים לתחומי האולטרא-סגול וקרינת-X, בניסוי טילים שנערך בשנת 1948, גילו פרידמן ועמיתיו במכוני המחקר של צי ארה'ב פליטה של קרינת-א מהשמש. בכך אימתו את השערתו הקודמת של אדוארד הולברט, כי קרינה מסוג זה שמקורה בשמש היא הגורם העיקרי ליוניזציה בשכבה-E של היונוספירה סביב הארץ. תגלית חלוצית זו הצמיחה את התחום של האסטרונומיה בקרינת-X, שנחקר באופן מקיף וכמעט בלעדי בשנות החמישים ע'י קבוצתו של פרידמן. בין הישגיהם נמנים הגילויים של פליטת קרינת-X מהתלקחויות-השמש, של שינויים נרחבים בספקטרום הפליטה של קרינת-X המתלווים לפעילויות הסולריות, המדידות הראשונות של קרינת-X סולרית באמצעות גלאים הנשאים ע'י לוויינים וקבלת בבואת קרני-X ראשונה של השמש במצלמת-נקב. משבת 1963 ואילך תרמו פרידמן ועמיתיו תרומות נכבדות לתחום ההולך ומתרחב של אסטרונומית קרינת-X חוץ סולרית, בהן זיהוים של שרידי סופרכובה כמקורות חזקים של קרינת-X וגילוי המקור החוץ-גלקסי הראשון של קרינת-X .

בשנת 1959 החל פרופסור ברונו ב´ רוסי במחקר שמטרתו לנצל את טכנולוגיות החלל המתפתחות לחיפוש אחר מקורות חוץ-סולריים של קרינת-X. התעניינותו משחר ימיו במקורן ובאופיין של הקרינות הקוסמיות, שלהבנתן תרם תרומות חשובות כבר מתחילת שנות השלושים, הניעה אותו לשכנע את ההנהלה ואת המדענים של חברת 'מדע והנדסה אמריקניים' (AS&E) לערוך מחקר תחזית של סיכויי המחקר העיוני והניסויי באסטרונומית קרינת-X. מחקר זה, שנערך בהנהגתו של ריקרדו ג´יאקוני, הוליד שיטות חדשות באופטיקה של קרינת-X, כגון שיטת השיקוף של קרינה לוחכת; וניסויים חדשים בטילים לסקירת השמיים ע'י גלאי קרינת-X בעלי רגישות משופרת במידה רבה. בסדרה של ארבע טיסות-חלל, שמומנו ע'י חיל האוויר האמריקאי ונערכו בשנים 1961 עד 1963, הצליחו מדעני (AS&E) לגלות מקורות-נקודה של קרינת-X חוץ-סולריות וכן קרינת-רקע. בדונו במקור קרינת-X זו מגופים שמימיים הסב רוסי את תשומת לב המדענים לתופעה של קרינת ברמשטראלונג (Bremstrahlung) טרמית מגזים לוהטים בצפיפות נמוכה - תופעה המוכרת היום כמנגנון המניע של מרבית המקורות הקוסמיים של קרינת-X.
עם סיום מחקך התחזית של סיכויי האסטרונומיה בקרינת-X, שנערך בשנת 1959 ביוזמת ברונו רוסי, נטל פרופסור ריקרדו ג´יאקוני על שכמו את המשימה, לפתח בחברת AS&E שיטות משופרות לגילוי ולאנליזה של קרינת-X בעוצמות נמוכות מאד, במטרה לחפש מקורות קרינת-X חוץ סולריים. הוא הציע, בשיתוף רוסי, את השימוש בשיטת השיקוף של קרינה לוחכת ממראות פרבוליות כדי לרכז את הקרינה, ובכך לאפשר גילוי רגיש יותר. הוא גם הציע להתאים את השיטה האופטית של יצירת-בבואה בקרינת-X, שפותחה בעבר במיקרוסקופיה של קרנו-X, לבנייה של טלסקופים חדי-הבחנה לקרינת-X. יחד עם עמיתיו ביצע סדרת טיסות טילים בהן נתגלו מקורות-הנקודה הראשונים של קרינת-X חוץ- סלריים (כגון 1-X Sco), וכן קרינת-הרקע המפוזרת.

בשני העשורים שתכפו הוא המשיך בניסויי הטילים, הגה והנחה את תכנית המחקר שמומנו ע'י סוכנות החלל (NASA) והובילו להתקנת טלסקופ ספקטרוגראפי לקרינת-X במעבדת- החלל סקיילאב, לשיגור לוויין התצפית הראשון לקרונת-X אוהורו, ולהתקנת הטלסקופ חד-ההבחנה הראשון לקרינת-X על גבי מצפה איינשטיין הלוויני, לשם גילוי מקורות חוץ-סולריים. בין התגליות החשובות שנעשו ע'י מתקנים לוויניים אלה נמנים הגילוי של נקבים בעטרת השמש וכתמים בהירים של קרינת-X באטמוספירה של השמש, הגילוי של פולסארי קרינת-X בינריים הניזונים מגידול עצמי, גילוי גזים פולטי קרינת-X בצברים של גלקסיות, והגילוי של פליטות מכל עבר מכוכבים מכל הסוגים ומכל דרגות הבהירות.