תיאודור ה' מיימן (Theodore H. Maiman)

תיאודור ה' מיימן (Theodore H. Maiman) זוכה פרס וולף בפיזיקה - 1984
תיאודור ה' מיימן (Theodore H. Maiman)

פרס וולף בפיסיקה לשנת תשמ"ד-1983/4 

 

תיאודור ה´ מיימן (Theodore H. Maiman)
מיימן ושות´
מרינה דל ראיי, קליפורניה, ארה'ב


על בניית הלייזר השימושי הראשון, לייזר הרובי בעל שלוש הרמות.


ארווין ל´ האן (Erwin L. Hahn)
אוניברסיטת קליפורניה
ברקלי, קליפורניה, ארה'ב

על גילוי הד של הספין הגרעיני ועל גילוי תופעת השקיפות המושרית באופן עצמי.

 

סר פיטר ב´ הירש (Sir Peter Hirsch)
אוניברסיטת אוקספורד
אוקספורד, בריטניה

על פיתוחו ועל יישומו של המיקרוסקופ האלקטרוני בשיטת העברה כמכשיר אוניברסלי לחקר מבנה החומר הגבישי.



מחקרו של פרופסור ארוין ל´ האן הוכיח, שאוסף גרעינים בעלי תנע זוויתי עשויים לשמור לתקופת זמן על זיכרון קוהרנטי. זה איפשר להרחיב את שימושי התהודה המגנטית למגוון של מטרות במדע. בהנדסה וברפואה, לרבות אחסונו ושליפתו של מידע. שקיפות אופטית, המושרית עצמית, היא דוגמה מצוינת לאינטראקציה לא-לינארית בין החומר ודפקי אור בעלי עוצמה רבה. ניסוייו של האן הבהירו מושגים במכניקה סטטיסטית ועירורים קולקטיביים במערכות מסובכות של גופים רבים.

סר פיטר הירש הכניס את השימוש במיקרוסקופ בשיטת העברה למחקר של מבנה המתכות, וחומרים קראמיים ושל חומרים אחרים. עבודתו איפשרה לבחון חומרים מוצקים אלה בפירוט רב לאין ערוך יותר מאשר במיקרוסקופ אופטי.

ד'ר תיאודור ה´ מיימן: רישומם של הלייזרים ידוע היטב בתחומים רבים של הטכנולוגיה, למשל משתמשים בהם לחיתוך בתעשיות האריגים והמתכות, כסכיני ניתוח ברפואה, כאמצעי הכוונה בתעשיות הבניין וכסטאנדארטים של אורך ושל תדירות בשימושים מדעיים. לייזר הרובי המקורי של מיימן היה אבן פינה לתחום החדש של האופטיקה הלא-לינארית, שבה חוקרים את תכונות החומר בהשפעת אור בעל עוצמה רבה. השתמשו בלייזר זה גם למדידות טווח כגון מדידה של המרחק בין כדור הארץ לירח באמצעות מחזירי אור שהוצבו על הירח בידי אסטרונאוטים.