ויקטור פ´ וויסקופף (Victor F. Weisskopf)
המכון הטכנולוגי של מסצ´וסטס
קמברידג´, מסצ´וסטס, ארה'ב
ג´ראר ט´ הופט (Gerard ´T Hooft)
אוניברסיטת אוטרכט
אוטרכט, הולנד
פרימן ג´ דייסון (Freeman J. Dyson)
המכון ללימודים מתקדמים
פרינסטון, ניו-גרסי, ארה'ב
על תרומותיהם המיוחדות לפיסיקה העיונית, במיוחד לפיתוחה של תורת השדות הקוואנטית וכן לשימושיה.
פרופסור פרימן י´ דייסון ידוע בתרומותיו החשובות לשטחים רבים ושונים בפיסיקה ובטכנולוגיה – בכולן השתמש ביעילות בידיעתו העמוקה במתמטיקה. באחת מעבודותיו המוקדמות הראה דייסון כי גישותיהם של טומונגה, שווינגר ופיינמן לאלקטרודינמיקה הקוואנטית, שנראו לכאורה שונות זו מזו, הן בעצם קונסיסטנטיות באופן פנימי ומובילות לתוצאות זהות. זמן קצר אחרי כן הוכיח דייסון, כי ההתבדרויות של התיאוריה ניתנות לסילוק בכל סדר של תורת ההפרעות, בהכללתן במטען ובמסה של האלקטרון לכשהם מנורמלים מחדש. בעבודות בתחום זה פיתח דייסון שיטה מתמטית אלגנטית, המבוססת על 'המטריצה U' זו שנעשתה הבסיס לתורות שדה כלליות יותר ולפתרון בעיית הגופים הרבים של פיסיקת החומר המעובה.
בעבודה קלאסית, אם א´ לנארד, הוכיח דייסון את יציבות החומר, בהראותו שכח המשיכה בין האלקטרונים ובין הגרעינים איננו גורם לחומר לקרוס. בשטח אחר, הקשור באנליטיות של אמפליטודות פיזור, קיבל דייסון תוצאות שהנן יסודיות לשיטות של תורת הנפיצה לבעיות פיזור. תחומי התעניינותו הרחבים של דייסון משתרעים מביולוגיה לאסטרופיסיקה, לרבות שטחים טכנולוגיים ככורים גרעיניים ואנרגיית השמש. בכתביו הרבים תרם דייסון רבות להבנתו של הציבור הרחב את בעיות המדע.
פרופסור ג´ראר ט´ הופט תרם תרומה עיקרית להחייאתה של תורת השגות הקוואנטית כחלק חיוני של הבנתנו את האינטראקציה בין חלקיקים האלמנטריים. בהמשך לעבודה של מנחה התיזה שלו, מ´ וולטמן, הראה ט´ הופט בשנת 1971 כי בדרך של רינורמליזציה ניתן לסלק ערכים אינסופיים של שבירה ספונטנית של סימטריות כיול, כגון התורה האלקטרו-חלשה, של ויינברג וסאלאם. עם וולטמן פיתח ט´ הופט בשיטתיות את הבסיס המתמטי הדרוש בחישובים של תיאוריות כאלה במיוחד את השיטה של רגולריזציה ממדית שהיה לה ערך רב בתחומים רבים, לרבות כובד קוואנטי. מאוחר יותר המשיך ט´ הופט במחקר חלוצי בנושאים אחדים: הוא הניח את היסוד לחשבונות שיטתיים של השפעת אינסטנטונים של האינטראקציות החזקות, לרבות השפעה מרשימה של אי שימור הבאריונים; הוא החיה את העניין במונופולים מגנטיים, בהראותו כי הם נובעים בהכרח מתיאוריות כיול רבות. הוא הניח את היסוד לחישובים בתיאוריות כיול של האינטראקציות החזקות בדרך אומדן של ה-'N הגדול' ולאחרונה הוא פיתח שיטות לקביעה אילו מצבים קשורים חסרי מאסה עשויים להופיע בתיאוריות כיול שונות. בכך הניח את הבסיס המתמטי להשערות בדבר מודלים מורכבי חלקים של קווארקים ולפטונים. חלק גדול מהפיסיקה העיונית של שנות השבעים מבוסס על העבודות השורשיות של ט´ הופט.
פעילותו של פרופסור ויקטור פ´ וויסקופף משתרעת על פני תקופה של יותר מ-50 שנה וכוללת שני תחומים של הפיסיקה העיונית: תורת השדות הקוואנטית ופיסיקה גרעינית עיונית. גדולה מזו, הוא מפורסם כמדינאי בין-לאומי וכפרשן מדעי. תרומותיו העקריות של פרופסור וויסקופף בתורת השגות הקוואנטית הן: 1) הכרה מוקדמת כי הכללת הפוזיטרון באלקטרודינמיקה הקוואנטית גורמת להקלה בקשיים הקשורים באנרגיה העצמית, וכי ניתן לסלק ערכים אינסופיים על ידי רינירמול של המסה והמטען של האלקטרון. 2) הוא ניסח עם פאולי את שיטת הקוונצטיזציה הנכונה לשדות בוזונים ונתן את השיטה הנאותה להחלת המושג של אנטי חלקיקים על בוזונים. הישגים אלה עשוהו לאחד החלוצים של תורת השדה הקוואנטי. בפיסיקה גרעינית הצליח וויסקופף להפעיל שיטות תרמודינמיות למודל הגרעין המורכב של בוהר ולהשיג בדרך זו תוצאות חצי-כמויות רבות, שהנחו את הנושא למשך שנים. זאת ועוד. עם פשבאך ופורטר ניתח וויסקופף את תהליך הפיזור של נויטרון-גרעין תוך הצגת שיטות סטטיסטיות המבוססות על מכניקה קוואנטית. שיטות אלה הופעלו בהצלחה בהקשרים שונים, אף מחוץ לפיסיקה הגרעינית.
