ג´ון ב´ גרדון (John B. Gurdon)
אוניברסיטת קמברידג´
קמברידג´, בריטניה
על החדרת השימוש באואוציטים של הצפרדע הרפואית קסנופוס לביולוגיה
המולקולרית וההוכחה כי התא הממוין והביצית שונים זה מזה באופן ביטויו, אך
לא בתוכנו, של החומר הגנטי המצוי בהם.
אדוארד ב´ לואיס (Edward B. Lewis)
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
פאסדנה, קליפורניה, ארה'ב
על הוכחת קיומה וחקירתה של הבקרה הגנטית של התפתחות חלקי הגוף באמצעות גנים הומיאוטיים.
תרומותיו של פרופסור ג´ון ב´ נרדון לאמבריולוגיה המולקולרית פרוסות לאורכם
של שלושה עשורי שנים וחולשות על רבים מההישגים המלהיבים בתחום זה. אפשר
ורבת-ההשפעה היא הכנסתה לשימוש של טכניקת ההזרקה לתוך האואוציטים של
צפרדעים רפואיות. גרדון הראה לראשונה כי מולקולות רנ'א-שליח המוזרקות
לאואוציט מכתיבות את הסינתזה של הפרוטאין התואם, ובשיטה זאת השתמש באחת
ההוכחות הראשונות לקיומו של רנ'א-שליח בתא האיקאריוטי. מאז משמשות תגובות
הטראנסלאציה באואוציטים במגוון של ניסויים במאות מעבדות-מחקר. גרדון הרחיב
את הטכניקה להזרקתן של מולקולות דנ'א לגרעין האואוציט. בכך הצליח להשיג,
בשיתופו של דון בראון, שיעתוק מדויק ראשון של גן איקאריוטי במערכת
משוחזרת. גם שיטה זאת שימשה חוקרים רבים עד לתועלת רבה ביותר. טכניקת
ההזרקה הייתה תוצאה מקורית ושימושית ביותר מניסוייו החשובים של גרדון
בהשתלת גרעינים בתאים של צפרדעים. עבודה זאת, המהווה תגלית-מפתח
באמבריולוגיה המודרנית, הוכיחה כי גרעיני תאים סומאטיים בדרגה גבוהה של
התמיינות עשויים להוות מצע להתפתחותו של ראשן שלם על כל רקמותיו השונות.
מכאן משתמע כי האמבריוגנזה אינה כרוכה בדרך-כלל בשינוי בלתי-הדיר בגנום של
התא החי. בשנים האחרונות התמקדה תשומת ליבו טל ד'ר גרדון בבעיה המסורתית של
ההשראה האמבריונית. תרומותיו בתחום זה שימשו גרעין להחדרתן של טכניקות
מולקולריות לחקר ההשראה, ובמיוחד לאנליזת ההתמיינות של השרירים והביטוי
הגנטי בפעולת אלפא-אקטין בעובר.
כמלומד וכמדען ניסויי אין מי שישווה לפרופסור אדוארד ב´ לואיס בתחומו. תוך
שילוב מופתי של ראיית-הנולד, מקוריות, מחויבות-אישית וכישרון, הוא התמיד
בחקר הגנטיקה של המורפוגנזה בזבוב התסיסה דרוזופילה במשך כארבעה עשורי
שנים. שלושה מתוך ארבעה עשורים אלה לא עוררה עבודתו תשומת לב רבה, אך
העדר-עניין זה לא הרפה את ידיו. בשנים האחרונות החלו שאר הביולוגים ללכת
בעקבות לואיס בגלותם עניין בגנים הומיאוטיים, ובכך התאפשרו ההישגים החשובים
ביותר בזמננו בגנטיקה התפתחותית. הישגים אלו ניזונו לא רק מראיית-הנולד של
לואיס, אלא גם מנדיבותו המופלאה בהגשת עזרה בעצה ובחומר לכל עמיתיו
המעונינים. לואיס חקר, ומוסיף לחקור, גנים הומיאוטיים, המזוהים על-ידי
מוטציות הגורמות לשינוי בתבנית
הגוף של הזבוב שתוצאתו צמיחת איברי-גוף במקומות חריגים. הוא הסיק מכאן כי
תפקידם של הגנים לבתר את ארגונו הנורמלי של הגוף, ומסקנתו זו זכתה מאז
לתמיכה רחבה. לואיס זיהה את קומפלקס-ביתורקס (BX-C) כאתר ראשי בכרומוזום
המכיל כמה גנים הומיאוטיים החיוניים לשמירת הזהות בין פרקי גופו של הזבוב.
האפיון הגנטי המקיף של קומפלקס-ביתורקס על-ידי לואיס המריץ את דיויד הוגנס
ועמיתיו לבחור באתר זה כמטרה לניסיונותיהם הראשונים בשיבוט של גנים
הומיאוטיים. הטכניקות והמושגים שהתפתחו משיתוף הפעולה שצמח בין מעבדותיהם
של לואיס ושל הוגנס הנחו מאז את התחום כולו. אחת התוצאות החשובות ביותר של
עבודה זאת, אשר לואיס חזה אותה בקווים כלליים זמן רב לפני-כן, הייתה
מציאתו של אזור הומולוגיה כולל גנים הומיאוטיים רבים, המתכנה תיבת-הומיאו.
החקר של גנים הומיאוטיים, ושל פרוטאינים המכילים תחומי-הומיאו, הנו אחד
משטחי המחקר, אשר פעילים ביותר בביולוגיה היום ולידתו וצמיחתו בזכות עבודתו
הראויה-לציון של אדוארד לואיס.
