פדרו קואטרקאזס (Pedro Cuatrecasas)
חברת גלקסו
קרית המחקר, צפון קרוליינה, ארה'ב
מאיר וילצ´ק (Meir Wilchek)
מכון ויצמן למדע
רחובות, ישראל
על המצאה ופיתוח הכרומטוגרפיה הזיקתית ויישומה למדעי הרפואה והביולוגיה.
כרומטוגרפיה זיקתית הנה טכניקה חדישה שהגו ופיתחו פרופסור קואטרקאזס
ופרופסור וילצ´ק, וזו הייתה ברבות הימים למכשיר רב עצמה לצורכי בידוד,
ניקוי וטיהור של מולקולות בעלות חשיבות ביולוגית. מעט מאוד טכניקות חדישות,
אם בכלל, זכו להשפעה משמעותית ומהירה כל כך על גידול המדעים הביו-רפואיים.
עקרון הכרומוטוגרפיה הזיקתית מבוסס על ספיחה שוות-ערך לחרוזי אגרוז של
מולקולות היכולות להתקשר בצורה סלקטיבית ולפיכך להרחיק ולסלק מרכיבים
ייחודיים מהתערובת. שיטה זו מאפשרת גישות חדשות לחקר פעילות מנגנונים
אנזימטיים ותכונות שטח פני התא, וכן מאפשרת ביצוע בידודם של מרכיבים
ביולוגיים רבים ומגוונים. טכניקה זו אף ייושמה לצורכי אבחנה קלינית ולמטרות
ריפוי.
פדרו קואטרקאזס המשיך לשכלל את השיטה שבעזרתה חקר מספר אנזימים ורצפטורים
כגון רצפטור האניסולין ורצפטור האסטרוגן. ברצפטורים המנוקים הוא השתמש
לקביעת המבנה שלהם וליצירת נוגדנים לצורך לימוד של הביוסינטזה, של הבקרה,
של פעולתם ותפקידם במצבי מחלה. בעזרת רצפטור האינסולין המנוקה ונוגדניו הוא
חקר את תפקידו במחלת הסוכרת, ובעזרת רצפטור האסטרוגן המנוקה ונוגדניו חקר
את תפקידו במחלת -סרטן השד.
פרופז מאיר וילצ´ק השתמש בשיטה זו ובעזרת עמודות נוגדנים הצליח לבודד
אנטיגנים פפטידים מתוך חלבונים. גישה זו היא בעלת חשיבות בתחום התרכיבים
הסינטטים. עמודות נוגדנים משמשות כיום לבידודם של חלבונים כמו האינטרפרון
והורמוני צמיחה המיוצרים באמצעות ההנדסה הגנטית.
