מייקל אשבאכר (Michael Aschbacher)

מייקל אשבאכר (Michael Aschbacher) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 2012

פרופ' אַשבאכר הדהים את קהילת חוקרי החבורות הסופיות בסדרת מאמרים, שהעלתה את התכנית למיון חבורות סופיות פשוטות מחלום רחוק למציאות הנוכחית. בסדרת מאמרים בשנות השבעים של המאה העשרים פרופ' אַשבאכר פיתח את התיאוריה של רכיבים סטנדרטיים ושל חבורות חלקיות

משוכנות באופן הדוק וכמעט השלים את תורת החבורות בעלות טיפוס אופייני אי-זוגי. בהמשך דרכו פנה פרופ' אַשבאכר לחבורות בעלות טיפוס אופייני זוגי וטיפל בכל המקרים הקשים ביותר, בפרט ב"חבורה הדקה", במקרה של P–יחידות, ולבסוף במקרה של קוואזי-דק. התוצאה האחרונה הזאת, המובאת בשתי מונוגרפיות עבות כרס שנכתבו במשותף עם סמית S.D.Smith)), השלימה את המיון של חבורות סופיות פשוטות. במהלך המחקר קידם פרופ' אַשבאכר באופן משמעותי את התיאוריות של הצגות (2)GF והפקטוריזציה של תומפסון.

ראויות לציון גם עבודתו של פרופ' אַשבאכר על חבורות חלקיות מקסימליות של חבורות סופיות פשוטות, עבודתו המשותפת עם י' שגב על היחידוּת של חבורות ספוראדיות ועבודתו המשותפת עם סמית S.D.Smith)) על השערת Quillen.

פרופ' מייקל אַשבאכר העמיק מאוד את הבנתנו של חבורות סופיות. מושג החבורה מבטא את הרעיון האינטואיטיבי של סימטריה. חבורות ממלאות תפקיד בסיסי במתמטיקה וכן בשימושים שונים, החל מקריפטוגרפיה ועד לפיסיקה של חלקיקים.