פרס וולף בכימיה לשנת תשמ'ו-1986
ועדת פרס וולף בכימיה לשנת תשמ'ו-1986 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשני מדענים:
אלברט אשנמוסר (Albert Eschenmoser)
1925, שוויץ
המכון השוויצי הפדרלי לטכנולוגיה
ציריך, שוויץ
על מחקריו המעולים בסינתזה, בסטריאו-כימיה, ובמנגנוני התגובה של היווצרות חומרי טבע שונים, ובמיוחד אלו של ויטמין B12.
אליאס ג´יימס קוריי (Elias J. Corey)
1928, ארה"ב
אוניברסיטת הרווארד
קמברידג´, מסצ´וסטס, ארה'ב
על מחקריו המעולים בסינתזה של חומרי טבע מורכבים ביותר ועל הצגת דרכי חשיבה חדשות על אודות הביצוע של סינתזות כאלה.
אין היום בנמצא כימאים, שהשפעתם על תחום המחקר של חומרי טבע מורכבים עולה על זו של הפרופסורים קוריי ואשנמוסר
פרופסור
אליאס ג´ קוריי היה חלוץ בסינתזה של מייצגים ראשיים של שתי מחלקות חומרי
טבע: הפרוסטאגלנדינים והלויקריאנים. האסטרטגיות הבסיסיות שפיתח בסינתזה הן
בתוקף גם היום בתכניות מחקך עדכניות. ההתקדמות הרבה בהבנת הביולוגיה של
חומרים חשובים אלה התאפשרה תודות לעבודה זאת. מאמציו המתמשכים בתחום מחקך
הלויקוטריאבים חוללו מהפכה בהבנתנו את תופעות הדלקת והחיסוניות
(אימונולוגיה) וכן תופעות רפואיות אחרות. היום אין כמעט למצוא מעבדה העוסקת
בסינתזה של חומרים אורגניים מורכבים, שאין עושים בה שימוש יום-יומי
בריאגנטים של קוריי: הדיאמידים, אולידים של סולפוניום, וריאגנטים אורגנו-
מתכתיים. השימוש הנרחב הנעשה היום בריאגנטים האורגנו-מתכתיים, שהוכנסו
לראשונה לשימוש על- ידו, מעידים על חזונו יוצא הדופן בתחום הסינתזה הכימית.
לקוריי נודעה השפעה חשובה ביותר על חינוך הכימאים האורגניים במיוחד בטיפוח
חשיבה מקורית במציאת דרכים חדשות לסינתזה. דוגמה לחדשנותו היא המצאת המושג
של סינתזה-חוזרת (רטרו-סינתזה) הניתנת לתרגום בנקל לשפת המחשבים. עבודותיו
החלוציות הניחו את היסוד לסינתזה בעזרת מחשבים.
פרופסור אלברט
אשנמוסר הוכיח במחקריו יכולת התבוננות יוצאת דופן בסטריאוכימיה ובמנגנונים
של התגובות הכימיות המשמשות בעבודתו הסינתטית. הצלחותיו המרשימות ביותך היו
בתחום הסינתזה של ויטמין B12. הוא השכיל להשיג סינתזה מושלמת של מוצר זה
בשיתוף עם פרופ´ ר'ב וודוורד הנמוח, אך במקביל פיתח גישה חדשה לגמרי,
שהובילה לסינתזה שנייה של ויטמין B12. התעניינותו במערכת זו הובילה לניסוח
רעיונות חדשים על אודות אופו ההיווצרות של ויטמין B12 וחומרי צבע
טטרה-פירוליים אחרים, המהווים 'מולקולות מפתח' בשלבים הפרה-ביוטיים של
היווצרות החיים. את הסדרה המופתית של מודל הניסויים הוא תיכנן באופן
אלגנטי, תוך עמקות מחשבה רבה וערך אותה באופן מזהיר, וכך זו הביאה להמחשתם
של רעיונותיו.
